הרצאה: פיברומיאלגיה, היא אמיתית! ניתנת לטיפול, והצעדים שתוכל לנקוט.

הרצאה: פיברומיאלגיה, היא אמיתית! ניתנת לטיפול, והצעדים שתוכל לנקוט. שלום, שמי אנדי גרוס, אני מנהל המחלקה הראומטולוגית באוניברסיטת קליפורניה,סאן-פרנסיסקו. מהלך הדיון: מהי פיברומיאלגיה? עד כמה נפוצה היא? איך מאבחנים אותה? האם פיברומיאלגיה אמיתית? מהו מקור הכאב? מה גורם לה? התקדמות המחלה ולמה לצפות? מהם דרכי הטיפול? )4 )5 )6 )7 אני מניח שרוב אלו שכאן יודעים מהי פיברומיאלגיה. פיברומיאלגיה לרוב טיפוסית אצל לנשים. גברים לא לוקים בפיברומיאלגיה באותו שיעור כמו נשים. עבור נשים סימן ההיכר הראשון לפיברומיאלגיה היא כאבים מפושטים- כאב בכל הגוף. לרוב הנשים מספרות שהדבר הראשון שהן מרגישות כשהן מתעוררות בבוקר, הוא כאב רב ונוקשות רבה. במהלך הבוקר כשהן מתחילות לתפקד, זה משתחרר קצת. ולרוב יש זמן טוב יותר בדרך כלל בצהריי היום עד שעות אחר הצהריים המוקדמות. אך ככל שהיום הולך ומסתיים, אנשים לרוב מספרים לי שהכאב מחמיר יותר ויותר. ואנשים מספרים לי שלרוב כשיש להם יום עמוס, אז הכאב מחמיר באופן קיצוני. לרוב בשעות הערב המוקדמות לאחר שאנשים היו פעילים והיו להם סידורים רבים וכו', הם מרגישים כאילו משאית דרסה אותם. ואז אותם אנשים פשוט "נופלים" בתקווה להירדם. סימן ההיכר השני לפיברומיאלגיה הוא שלעיתים נדירות אנשים ישנים טוב )שינה לקויה(. לרוב החולות, מבלות את הלילה מתהפכות במיטה. ואפילו אם הן מרגישות צורך ל "הישפך" במיטה בשעה חמש בערב, הן לרוב אינן חשות הקלה במנוחה. ומעל הכל לאותן נשים יש עייפות חמורה מאוד. רק לצאת מהמיטה בבוקר ולעשות משהו,הוא אתגר רציני עבורן. אלו הם שלושת סימני ההיכר הגדולים: הכאב המופשט, שינה לקויה והעייפות. נחזור לכך. בנוסף לכך נשים מספרות לי על מגוון בעיות נוספות : קושי לחשוב כל הזמן אני שומע על בעיות קשות בריכוז ובזיכרון. והן מרגישות כאילו הן בערפל כל 1( הזמן. כאבי ראש קשים 2( כאבים קשים בלסת )TMG( 3( כאבי חזה קשים- מעין הרגשה של התקף לב קרוב,אך הרופאים אינם מוצאים דבר. 4( בעיות תפקודיות במעי/ תסמונת המעי הרגיז- עצירות,שלשולים והרגשת נפיחות. במיוחד אם אנשים 5( אוכלים מה שהם רגישים אליו,יהיו להם בעיות שונות וחמורות. בעיות במתן שתן- צורך דחוף במתן שתן, אך ללא שתן רב. 6( כאבים באגן 7( תחושת נימול ודקירות- נשים פונות לרוב לנוירולוגים בתחושות דאגה שיש להן טרשת נפוצה וכו'. 8( פריחות בעור- העור מגרד. נשים פונות לרוב לרופאי עור בדאגה לבעיה נסתרת. 9( 10( רגישות לכימיקלים- אותן נשים לא סובלות מגוון רחב של חומרים Page 1

ישנן בעיות נוספות. אבל זהו מגוון רחב של בעיות שמשפיעות בצורה חמורה מאד על רמת התפקוד והחיים בכלל. עד כמה הבעיה חמורה? חמורה מאד! ל 5 מיליון אנשים יש פיברומיאלגיה במדינה )ארצות הברית(. אם תחשבו על כך זה יותר מאשר דלקת מפרקים שיגרונית יחד עם לופוס, ויותר מרוב המחלות האחרות שאני רואה במרפאתי. זו בעיה חמורה, אבל למרות זאת לא שומעים עליה יותר מדי. לא נתקלתי בדף הראשי של "הניו יורק טיימס" על פיברומיאלגיה. אבל כן נתקלתי על מקרי סרטן. מהות הפיברומיאלגיה היא אני ממש שם בחדר, אבל אף אחד לא מוכן להכיר בי. )מציג קריקטורה של פיל בחדר כשיושב אצל פיסכולוג ואומר את הדברים( דרכי האבחון : לרוב אנשים שואלים אותי איך מאבחנים? אין הרי בדיקת דם, בדיקות מוליכות עצבית או בדיקה מהימנה שהרופא יכול לעשות ולומר חד משמעית שיש לך פיברומיאלגיה. ולרוב החולות רוצות לשמוע בוודאות מה יש להן. אבל לחולות אין באמת על מה להסתמך מבחינה רפואית. אז אני מאבחן לפי מה שהחולים מספרים לי ובנוסף על הממצאים של בבדיקה. סימן ההיכר הראשון של פיברומיאלגיה הוא כאב מפושט. אז הדבר הראשון הוא לגלות איפה ממוקם הכאב? והכאב הוא בכל הגוף. ולכן שמתי את הציור הזה כדי להמחיש שלאישה הזו יש כאבים בכתף, בזרוע, בצוואר, בגב העליון, בכתף השניה, בגב התחתון, בירך. וזה דיי טיפוסי. הכאבים באזורים האלו הם דיי טיפוסיים לפיברומיאלגיה. ויחד עם זאת לחולות פיברומיאלגיה יכולים להיות כאבים בידיים, בכפות הרגליים ובאזורים מרוחקים אחרים ממרכז הגוף. אבל כאב מפושט הוא בוודאות בגדר הנורמלי. סימן ההיכר השני הוא עייפות חמורה שכוללת: קושי להירדם- החולות מספרות שכשהן מתעוררות בבוקר, הן מספרות שהן לא ישנו טוב מספיק. הן לא תמיד מתארות שהן לא יכולות להירדם או מתהפכות במיטה. אבל הן לרוב מספרות שכשהן מתעוררות בבוקר הן מרגישות שהן לא ישנו מספיק טוב. ונחזור לכך. קשיים קוגניטיביים- קשיים בחשיבה, ריכוז וזיכרון. ובצירוף שני סימני ההיכר הללו אני דיי בטוח שלאותו חולה יש פיברומיאלגיה.במהלך האבחון אני שואל אותם לגבי שאר הסימפטומים : כאבים ראש,כאבים בחזה וכו' ולרוב אותן חולות יספרו לי שכבר מומחים אחרים בדקו אותן, וכל זה עוזר לי כדי לשלול בעיות אחרות שמסתתרות מתחת לפני השטח, וזה מוביל לכך שזה פיברומיאגליה. דרך נוספת היא נקודות רגישות- הקולג' האמריקאי לראומטולוגיה פיתח קריטריונים לאבחון פיברומיאלגיה. והקולג' האמריקאי עושה זאת למצבים רפואיים רבים.הסיבה לכך היא שהם רוצים שאנשים יירשמו למחקרים קליניים ואז להיות דיי בטוחים שלאותם אנשים יש אבחון מדוייק. עשו זאת למחלות הלופוס עשו זאת לטרשת נפוצה וכו. הם זיהו 18 נקודות בגוף שהן רגישות. אבל נקודות אלו רגישות אצל כולם, אך אצל חולי פיבורמיאליגה כשלוחצים על אותן נקודות, זה גורם חוסר נוחות גבוהה יותר מהצפוי. ולכן אצל חולים עם פיברומיאלגיה,אני כן אלחץ על הנקודות, לא באמת לבדוק אם יש להם 11 נקודות, אלא לבדוק אם אנשים יותר רגישים לכאב ולעיתים קרובות חולי פיברומיאלגיה רגישים במיוחד. יש גם כאלו שאינם רגישים כלל בנקודות אלו. Page 2

אבל זה לא מה שיגרום לי לחזור מהאבחנה,כי כפי שאמרתי הכל חוזר לשני סימני ההיכר למעלה )כאב מופשט ועייפות חמורה(. לכן נקודות הרגישות עבורי,הן לא משמעותיות לאבחון,אבל אני כן שם לב אליהן. לבדוק שאין מחלות אחרות שמדמות את אותם סימפטומים- 1.אנשים בעלי היפרמוביליות )גמישות יתר(- יכולה לגרום כאב מפושט. 2. מחלות אנדוקרינולוגיות- לפעמים סוכרת או בעיות בבלוטת התריס יכולות לגרום לבעיות דומות. 3. סרטן- קרוב לוודאי שיופיע בצורה כזו. זה לא טיפוסי אבל אפשרי. 4.מחלות אוטאימוניות- כמו לופוס שיכול לייצר סימפטומים רבים כאלו. 5. מחלות נוירולוגיות כמו טרשת נפוצה. )4 וכשזה נאמר, לרוב במצבים האלו לרוב אפשר לראות שמשהו אחר קורה ולרוב התרחשויות רבות, או בבדיקות דם או רק בדיבור עם החולה, שלרוב רומז לי שיש מצב כזה מתחת לפני השטח. ולכן יהיו יותר מאפיינים על פני השטח שיצביעו על מצבים אלו. זו לרוב לא הפתעה גדולה לרופאים באבחון מצבים רפואיים אלו. זו לא אומנות עדינה באבחון מישהו עם פיברומיאגליה לעומת אבחון חולה בלופוס )זאבת(. חולה בלופוס יופיע עם פריחות חמורות בעור ודלקות במפרקים. סימפטומיים שהם שונים מהותית לעומת אלו החולים בפיברומיאלגיה. זיהומים- אנשים תמיד שואלים אותי האם זה זיהום כלשהו? כמו תסמונת הכשל החיסוני )איידס(, וירוס אפשטיין באר, או מחלת ליים. כמו במחלות האחרות שהזכרנו הם ברורים לאבחון. ולרוב זיהומים אלו כמו למשל וירוס אפשטיין בר ושפעת,הם זיהומים הנעלמים עם הזמנים ויחד איתם הסימפטומים. )5 ישנו מעגל כאב. אחלק אותו לשניים: מה הגורם לכאבים בפיברומיאלגיה? העצב הפריפאלי- שמגיע מהשריר לעמוד השידרה. העצב המרכזי -שמביא את השדר מעמוד השידרה למוח. החוקרים החלו לבחון מאיפה מגיע הכאב? מקור אפשרי אחד זה המפרק- אף אחד לא מצא בעיה במפרקים אצל חולי פיברומיאלגיה. שרירים, גידים ועצבים- בכל המקרים האלו לא מצאו עדות לנזק בפיברומיאלג ה.י מטבולזים- גם כאן לא מצאו ממצא חד משמעי לגבי פיברומיאלגיה. בעיה במערכת העצבים- במחקרים ההתחלתיים מצאו שהייתה בעייה בכמות הנוירוטרנסימטורים שבאים מנוזל עמוד השידרה. זה לא הצביע על מקור הכאב, אבל יש כיוון חקירה. )4 בהמשך ניסו להבין איך חולי פיברומיאלגיה חווים כאב. נמצא שחולי פיברומיאלגיה רגישים למגוון סוגי כאב: חום,קור או לחץ. במחקר שבוצע לחצו על חולים בלחץ של פאונד על כל אינץ' וראו שלחץ של פאונד וחצי גורם לכאב בחולי פיברומיאלגיה. בעוד שאצל נבדקים נורמליים הייתה דרושה רמת לחץ גבוהה בהרבה כדי לגרום לכאב. ואז עשו מחקר נוסף )מחקר בקרה( כדי לבדוק אנשים עם כאב מקומי )לדוגמא אנשים עם כאבי גב תחתון( ואלו אנשים שלא נצפה בהם כאב בהפעלת לחץ )בדומה לקבוצת הנורמליים(. לכן נראה שיש משהו שונה בחולי פיברומיאלגיה בדרך שבה הם חשים בכאב. הבעיה במחקר הזה שהוא סובייקטיבי- אתה שואל אנשים איך הם מרגישים. חוקרים מצאו שיש בעיה ברפלקס של הכאב. אני חושב שלכולם הייתה חוויה של נגיעה במשהו שגרם לכאב אקוטי. ולפני שבכלל מבינים, ישר מושכים אחורה את היד או הרגל. זה רפלקס נורמלי לכאב שקורה Page 3

למעשה מהר יותר מאשר המסרים שמגיעים למוח, כך שהמוח לא מעורב בכך בכלל. אז לצורך כך ניצלו את הרפלקס הזה, למעשה יצרו גירוי במעבר העצבי השני שנקרא הנוירון המקשר,אותו גירוי עצבי חזר לשריר.שיטת המדידה היית גרימת גירוי עצבי כעד למצב של עיוות השריר. וזה נקרא.EMG מצב בו דוקרים מחט בשריר בשילוב עם גירוי ממקור חשמלי, אפשר לחוש את המחט דוקרת. מה שהחוקרים יצרו זה לחץ חשמלי מתגבר עד שהשריר לבסוף מתעוות. ההבדל הוא לא גדול אבל משמעותי. הממצא הוא שאנשים עם פיברומיאלגיה חוו עויתות בשריר ברמות נמוכות יותר של גירוי חשמלי מאשר קבוצת הלא חולים. לטעמי זה מאוד חשוב כי זה מראה שלחולי פיברומיאלגיה, מבלי שהיו צריכים לשאול בכלל, נרשמה רמה נוירולוגית משלהם.וזה מראה שלמעשה הדרך בה עמוד השידרה מרגיש ומגיב לכאב, היא רגישה יותר אצל חולי פיברומיאלגיה. מה שנקרא רגישות יתר מרכזית לכאב. CENTRAL SENSITIZATION TO PAIN מכיוון שתופעה זו מגיעה מעמוד השידרה ומערכת העצבים המרכזית, אנשים רגישים יותר לכאב שמקורו יכול להיות בכל מקום בין אם זה כאב המגיע מהמעי בתסמונת המעי הרגיז, או משלפוחית השתן, או הראש- כאבי ראש. ותופעות אלו יכולות להיות משוייכות לפיברומיאלגיה ולרגישות מוגברת לכאב. למעשה אנשים שלא חולים בפיברומיאגליה ללא הכאב המפושט, אבל כן יש להם בעיות עם עייפות ובעיות בשינה, אצלם בעיות הכאב המגיע ממקור אחר. ולכן תופעה זו של רגישות יתר מרכזית לכאב אינה ייחודית רק לפיברומיאלגיה אלא למצבים אחרים שבהם קשה למצוא הפרעה נסתרת אחרת. לכן זה לא רק 5 מיליון אנשים שסובלים מפיברומיאלגיה, אלא בנוסף לכך אנשים הסובלים ממגון בעיות רפואיות אלו שמקורם ברגישות יתר מרכזית לכאב. אין תשובה חד משמעית לכך. אבל יש רמזים. מה הגורם לפיברומיאגליה? נטיה גנטית מוקדמת- מחקרים גנטיים שנעשו בעשור האחרון ויותר מכך מצביעים בבירור על כך שיש נטיה גנטית מוקדמת לפגיעות מפיברומיאלגיה. למעשה אפשר למצוא וריאציות שונות וגנים שחושפים אנשים לכאב והמוטציות האלו רצות במשפחה. טראומה פיזית- אנשים שחוו טראומה פיזית מכל סוג. זה לא תמיד המקרה,בכלל. טראומה פיזית מתרחשת לעיתים אחרי שמתפתחת פיברומיאלגיה,אבל זה מחמיר.חלק ממה ששמעתי: תאונת דרכים, זיהומים ומצבים רפואיים אחרים שדרשו אישפוז בבית חולים ובמיוחד בחדר מיון וכל מיני זיהומים אחרים שגרמו לאנשים להרגשה גרועה.לדוגמא מחלת ליים, אנשים לאחר מחלת ליים במיוחד בחוף המזרחי של ארה"ב, מרגישים גרוע מאוד והסימפטומים נמשכים ונמשכים. רוב האנשים נרפאים מהסימפטומים, אבל זה יכול לקחת זמן. אבל אצל חלק מהאנשים זה ממשיך והם יכולים לפתח בעקבות כך פיברומיאלגי. וזאת לאחר שהמחלה נעלמה ממזמן. טראומה נפשית- יכולה באותה מידה כמו טראומה פיזית, לגרום לפיברומיאגליה. יש לי הרגשה שרוב אנשים לא מספרים לי על טראומה נפשית.רוב האנשים שכן מספרים לי זה,מספרים על איבוד אדם קרוב.לרוב אנשים מפתחים פיברומיאגליה או סובלים מסימפטומים חמורים של פיברומיאלגיה לאחר איבוד הורה, או חמור מכך ילד. לעיתים אני שומע על היסטוריה רחוקה של טראומה ובפירוט טראומה מינית. אנשים לרוב מסרבים לדבר עם רופאים על כך ולכן אני לא שומע על כך. אבל אני מניח שזו בעיה גדולה יותר. ולעיתים הטראומה הזו בין אם היא טראומה על רקע אלימות או טראומה מינית, יכולה לגרום לפיברומיאלגיה. האם חשוב שפיברומיאלגיה תאובחן? כן. אני חושב שמבחינת חברתית חשוב שפיברומיאלגיה תאובחן, שאם לא אנשים יבקרו יותר אצל רופאים ויבצעו יותר בדיקות. לפניכם מחקר על בזבוז משאבים רפואיים אצל אנשים שכן אובחנו בפיברומיאלגיה לעומת אלו שלא. אנשים שלא אובחנו בפיברומיאגליה רמת ההוצאות וכמות הבדיקות עולות וכל מה שקשור בהוצאות רפואיות, לעומת אנשים שכן אובחנו בפיברומיאלגיה רמת הבזבוז פחתה.זה מדגיש שעם מתן האבחנה אנשים פחות ייצרכו שירותים רפואיים שאינם חשובים. למעשה ייתכן ויקרה מצב בו יאבחנו Page 4

משהו לא נורמלי שבעקבותיו ייערכו בדיקות נוספות, ועקב כך ייערך ניתוח לא הכרחי שלא רק שלא יפתור את הבעיה, אלא יחמיר את המצב. לכן אני מזהיר אנשים שלא להיבדק יתר על המידה, מצב שיגרום לתוצאות בלתי רצויות. האם פיברומיאלגיה תשתפר עם הזמן? עם הזמן כמות הסימפטומים פוחתת.מחקר אחד שהוא לא הוגן. כמות הסימפטומים היא בין 0 ל. 31 אבל כמות הסימפטומים פוחתת מ 23 ל 17. אבל המדד אמור להתחיל מ 0.מה שזה בעצם מצביע שרוב האנשים לאחר 12 שנים מהאבחון יש עדיין סימפטומים רבים. אולי יש שיפור של 25% עם הזמן. מחקר נוסף ואופטימי יותר קובע שרבים מהחולים בפירומיאלגיה, לאחר 5 שנים מיום האבחון מאובחנים שנרפאו ממנה. אבל אני חושב שזה שנוי במחלוקת. באופן כללי מהניסיון שלי הסימפטומים דיי מתמוססים. אנשים חווים חודשים טובים ורעים. וחולים אף חווים שנים טובות ושנים רעות. אבל לא ברור לי האם זה יחלוף לגמריי.ולמרות זאת אני חושב שיש דברים שחולים יכולים לעשות שיעזור להם לשלוט בסימפטומים ולהעלות את רמת התפקוד. הטיפול בפירומיאלגיה אין טיפול יחיד שעובד נפלא. המחקרים מראים שככל שיש שילוב בין אפשרויות הטיפול, אפקטיביות הטיפול עולה. הטיפול מורכב מ טיפול תרופתי, פיזי ונפשי. 1( תרופות: אחד הדברים שאפשר לטפל תרופתית היא ברמת הנוירופריאפינים.נוירופריאפין הוא נוירוטרנסימטר שמשפיע על תגובת ה"הילחם וברח". בתגובה זו המיקוד הוא פחות בכאב, כשאתה בעצם מנסה לשרוד. הגברת רמת הנוירופריאנפרין תקטין את רמת הכאב. 1.טיפול טריקליצוריטי אנטי דיכאוני- רוב התרופות האלו הן אנטי דיכאוניות אבל המינון לטיפול לכאב הוא נמוך בהרבה מהמינון הניתן לסובלים מדיכאון. אחת ההשפעות המיטיבות של תרופות אלו היא על שינה עמוקה יותר. בשימוש בתרופות יש תופעות לוואי. ושימוש בתרופות אלו יכול לגרום ליובש בעיניים או בפה. ההשפעה הגיונית במספר רב של אנשים. אבל לא ברור כמה זמן ההשפעה נמשכת. מחקרים מראים ש 50% מהאנשים מושפעים מהתרופות. ו 25% מהכאב פוחת. 2. C A & נוירוריספטורים- חסימת שידור הכאב מהעצב למוח. לירקה וגאבפנטין. נוטלי תרופות אלו מתלוננים על ישנוניות או עירפול. אנשים מדווחים על שיפור בתחושות עקצוצים ושריפה.רוב הזמן אני מוצא שאנשים לא אוהבים אותן אך לא אלו שמתלוננים על שריפה. 3. משחררי שרירים 4.תרופת טראמדול- קודאין מופחת. ויש לה עזרה בחולי פיברומיאלגיה אבל יכולה לגרום לעצירות. 5.תרופות אחרות- תרופות מדף.שלעיתים אני רושם אותן לאנשים שיש להם כאב באזורים אחרים בגוף או שיש להם כאב באזור מסויים.שימוש בפרדינזון אינו מומלץ. שימוש בבנדוזפיאינים כמו אמביאן- אנשים מפתחים סבילות ואינם יכולים לישון ללא התרופה ושנתם אינה טובה כל כך והם חוזרים למצב ההתחלתי.אופיאודים-לא הוכחו כאפקטיביות באותה רמת נטילה. בהתחלה יש הקלה בכאב, אך עם הזמן כדי להשיג אותה רמת הקלה בכאב יש צורך להעלות במינון. אני ממליץ לכל אלו המשתמשים בנרקוטיקה להשתמש בהם לזמן מוגבל ואנשים צריכים לעבוד כדי לרדת מהם. Page 5

2( טיפול בגוף- 1. התעמלות- מחקרים הראו שהתעמלות גופנית שיפרה שינה והרגשה כללית. הליכה, אופני כושר, שחיה, מתיחות,טאיצ'י וצי'קונג. הליכה- תוך הקדשת זמן לכך בקצב טוב תוך העלאת דופק. המטרה היא להגיע לרמה של 30-60 דקות. הליכה יכולה להיות קשה לאנשים עם בעיות גב וברכיים,וכאבים בירכיים. רכיבת אופניים שחיה או אימון אירובי בבית- נדיר שאפשר לעשות זאת כל יום בשבוע. מומלץ על שלוש פעמים בשבוע. גם פעמיים זה טוב. מתיחות- לחולי פיברומיאלגיה יש בעיה עם קישיון שרירים. מומלץ לעשות בבוקר ולמעשה פעמיים ביום. טאיצ'י או צ'יקונג- מחקר שמצא שספורט זה מועיל לחולי פיברומיאלגיה. כשיש כאב מפושט מאד קשה להתעמל. חשוב להתחיל בהדרגה ולהתמיד. 2.אכילה בריאה- אין מידע על אילו מאכלים עוזרים.מה שיודעים הוא שאנשים בעלי משקל יתר סובלים יותר מפיברומיאלגיה. וחולי פיברומיאלגיה שהורידו במשקל סבלו הרבה פחות. אנשים שעשו למשל ניתוח שרוול והורידו משקל רב, חוו הקלה עצומה בסימפטומים. אכילה בריאה בשילוב התעמלות היא חשובה ביותר כדי לטפל בגוף, להימנע מצבירת משקל עודף ולהוריד במשקל. תנסו למצוא דיאטה טובה שתתאים לכם. 3. שינה טובה- חולי פיברומיאלגיה מרגישים שכשהם מתעוררים הם לא ישנו טוב. במחקר שינה שבוצע. חוקר בדק באמצעות EEG את שלבי השינה אצל סטודנטים. הוא מנע בעזרת רעשים )לא רעשים שיגרמו להם להתעורר( מסטודנטים להגיע לשלב 4 בשינה של השינה המרגיעה. נמצא כי אותם אנשים לאחר שלושה לילות הגיעו למצב שהיו להם סימפטומים של פיברומיאלגיה- כאבי ראש, כאבים מפושטים, חוסר נוחות בבטן. דבר נוסף בקבוצה היו אתלטים )רצים למרחק(, הם לא יכלו להעיר אותם ולמנוע מהם להגיע לשלב 4 בחלימה, ולכן זה מראה כמה ספורט חשוב. טיפים להיגיינת שינה חשובה- ללכת לישון באותו זמן וחשוב ומכך להתעורר באותו זמן. 4. לא לעשן- יש מידע על כך שעישון מחמיר כאבים. 3( טיפול בנפש- החלק הזה בדרך כלל נזנח. גם בגלל הסטיגמה שפיברומיאלגיה היא."רק בראש" היא לא אמיתית. אין לי באמת כאב. יש מעגל כאב אכזרי שנוכח באנשים עם כל כאב כרוני. נמצא שאצל אנשים עם כאב כרוני זה מוביל לחשיבה שלילית : חרדה, בעיות שינה וחוסר התמודדות בריא עם כאב. כל אלו מובילים לכאב רב יותר. יש מחקרים המגבים זו ברמה הנוירולוגית. חשיבה שלילית,חרדה,קטסטרופיקציה יכולים להוביל להחמרה במצב. דרכי טיפול- 1. CBT- טיפול קוגנטיבי התנהגותי- נמצא במחקרים שזה אפקטיבי. דרכים להתמודד עם הכאב. קביעת מטרות הגיונית- אמנם לא תרוץ מרתון אבל יש דברים אחרים שכן תוכל לעשות. רגיעה. וזיהוי מחשבות שליליות וטכניקות כדי לסתור מחשבות שליליות אוטומטיות.יש מחקרים שמראים שהתפקוד משתפר לאחר שישה שבועות של טיפול וישנם אפילו מחקרים נוירולוגים שבדקו זאת והראו שרמות הכאב ירדו לאחר שישה שבועות של טיפול. Page 6

2. לעבוד על מערכת יחסים עם אנשים בחייך-חולי פיברומיאלגיה מרגישים שיש להם כאב רב, ואף אחד אחר לא יכול להבחין בו ולכן הם מרגישים מבודדים. מחקר בדק סוגי קשרים-מועילים ומזיקים. נמצא שכשהקשרים היו טובים והצד השני הכיר בכאב,תמך והבין,הכאב פחת. בעוד שהצד השני לא הכיר בכאב )ע"י הדחקה והתנשאות( הכאב הוחמר. לכן אני ממליץ לחולים ללמד את האנשים בחיים שלהם מהי פיברומיאלגיה. כדי שהחולים ירגישו שאלו שבחיים שלהם עוזרים להם בניהול המצב. האם יש קשר בין מחלות נפש לפיברומיאלגיה? לרוב לא. סכיזופרניה לא חושפת לפיברומיאלגיה. דיכאון גם לא גורם לפיברומיאלגיה. לרבים מחולי הפיברומיאלגיה יש דיכאון, אבל זו תגובה נורמלית לחיים תמידיים עם כאב. הדבר היחידי הוא שאנשים עם חרדות יכולים כן לפתח פיברומיאלגיה. Page 7